בנין הסראיה באתר גואל דרורי

המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות

ועדת דרום- מרכז אמנויות לנוער

מרכז אמנויות לנוער

(בית הספר התיכון הראשון בעיר)

מתוך הספר "באר שבע ואתריה" מאת הוצאות אריאל, מאי 1991.

באזור שמדרום ל"גן הנשיא" נשתמר מרקם עירוני בעל אופי מיוחד, הכולל חזיתות

בניינים שהיטיבו להשתמר. זה אזור מגורים, שהתפתח בעיקר לאחר שנות ה-30. בתכנית

העירייה לשמר מרקם זה כמכלול מימי באר שבע הערבית, ולייעדו לרובע אמנים וכד'.

המבנה ברח' אנילביץ 21, המאכלס כיום את מרכז האמנויות לנוער, אופייני לבית מגורים

ערבי בבאר שבע. ניתן לבקר בו, וזאת בניגוד לבתים אחרים מסוגו, המצויים ברובם

בבעלות פרטית.

הבניין בנוי מסדרת חדרים סביב חצר מרכזית. בית מסוג זה, הקרוי בערבית "דאר",

שימש כמקום מגורים לחמולה שלמה. סביב החצר הקטורה, לאורך הקיר החיצוני, נבנו

חדרים נפרדים. כל חדר שימש לבית אב אחד, ואם היו לבעל יותר מאישה אחת, היה חדר

נפרד לכל אחת מהן.

צורת מגורים כזו, שהייתה אופיינית לערים ערביות אחרות בארץ, זכתה לטיפוח מיוחד

בבאר שבע. לפי החלטת הממשל התורכי מראשית ימיו, היו החלקות שנמכרו למגורים

בבאר שבע בדרך כלל בנות דונם תורכי אחד לפחות. היה בכך כדי לעודד בנייה לרוחב

כדי לממש את החזקה על החלקה היא הוקפה בחומה, ואחר כך הוקמו מגורים באחת

הפינות, שם היו כבר שני קירות מן המוכן. עם הזמן גדל הבית באופן אורגאני עם

המשפחה. לאורך הקיר נוספו חדרים, עד שבסוף נעשתה החצר כולה מוקפת חדרים.

צורת בנייה זו התאימה לבאר שבע מסיבה נוספת, הייתה בה הגנה מסוימת מפני סופות

חול וחום השמש. יש לציין, שגם בימינו חזרו בבאר שבע לתכנן בתים לפי אותו עקרון,

כמו "בתי המשעולים" שבכמה מן השכונות החדשות, הכוללים חצר פנימית, שחלק

מהבית נפתח אליה.

החלקה שברח' אנילביץ הייתה בתקופה התורכית מחוץ לאזור הבנוי. במלחמת העולם

הראשונה נבנה עליה מבנה צר וארוך לאורך רח' אנילביץ, ששימש כנראה קסרקטין

לצבא התורכי. לאחר המלחמה נמכרה החלקה למשפחה ערבית. חלק מהמבנה התורכי

פורק בשנות ה-20, וחלק אחר הוכשר לחדרי מגורים. באמצע שנות ה-20 נהרסו החדרים

הקדמיים (שרדו רק החלונות בקיר החיצוני), ומשלושת צידי החצר נבנו חדרים, שלאחד

מהם הייתה גם כניסה נפרדת (מרח' החלוץ). גם הרצפה הצבעונית הנאה, בדגם שטיח

מזרחי, הונחה בתקופה ההיא.

לאחר כיבוש העיר שימש המבנה הנטוש את חטיבת הנגב. באביב 1949, לאחר שנמסר

הבית לרשות האזרחית, נפתח בו בית תרבות של משרד החינוך והתרבות, שנועד בעיקר

לסייע בקליטת עולים חדשים. הבית שופץ ורוהט והותאם לתפקידו. נפתחו בו שיעורי

ערב לעברית, נערכו בו תכניות אמנותיות, והוקמה בו הספרייה העירונית. באביב 1959,

תואר הבית כ"מרכז רוחני בזעיר אנפין לעולי באר שבע". למדו בו כ-400 תלמידים בשני

אולפנים. חלק לא מבוטל מתושבי באר שבע חבים את ראשית השכלתם העברית לבית

זה. הוא שימש כאולפן" עד 1953. אז נפתח בו בית הספר התיכון הראשון בעיר. הייתה זו

ראשיתו של "תיכון א", שלאחר שנים אחדות עבר למקומו הקבוע בעיר החדשה. היום,

כאמור, פועל בבניין מרכז אמנויות לנוער, בחסות מחלקת החינוך של עירית באר שבע.

צפיה מיטבית ברזולוציה 600/800

שימור אתרים- עיצוב וביצוע : גואל דרורי