מקומון " שבע" גיליון 1659 כ' בתשרי תשס"ד 16.10.2003
לגזור ולשמור
כתב: א ו ר א ל י ע ז
צילום: מטיאס קורלט
הוועדה לשימור אתרים בבאר שבע חידשה את פעילותה והיא עובדת במלוא המרץ.
המוטו שלה הוא להפריט את האתרים הישנים ולשמר אותם, כפי שנעשה היום בבית עארף אל עארף (השקמית החלבית) ובבית המושל.
מתחם המוזיאון יכלול את בית המושל, מבנה המסגד ומבבה שלישי מודרני
"שבע" יצא לסיור בין האתרים המשומרים יחד עם מהנדס העיר צבי טל יוסף, ועם יו"ר הוועדה לשימור אתרים בבאר שבע והדרום, שמואל צוקרמן.
ביחד נרים את שיקום האתרים, אבל עם מי בדיוק???,
6,000 שנים של היסטוריה גלומות בעיר באר שבע יש שפע אתרים עתיקים. ואולם, במהלך השנים, לא מומש הפוטנציאל ההיסטורי והתרבותי של העיר, ואתרים רבים עמדו בשיממונם ובהזנחתם.
בשנים האחרונות החלו לנשב רוחות חדשות, שאולי מבשרות על השינוי המיוחל שבסופו, יש לקוות, תוחזר עטרה ליושנה, והאתרים ההיסטוריים ישומרו ויזכו לכבוד המגיע להם,
אחד הצעדים המעודדים בתחום זה, הוא חידוש פעילותה של הוועדה לשימור אתרים בבאר שבע, לפני כשנתיים, לאחר מספר שנים שלהיעדר פעילות, הוועדה מורכבת מ,35 חברים, בעלי מקצועות שונים, שנושא השימור קרוב ללבם והם מודעים להיעדר טיפול משביע רצון, באתרים בכלל ובעיר העתיקה של באר שבע בפרט, עד כה הורכבו מספר וערות משנה, כאשר חלקן מטפלות טיפול נקודתי במתחמים שונים ואחרות פועלות בתחומים כלליים, הנוגעים לעיר העתיקה . חברי הוועדה אף לקחו חלק מרכזי ב"שבוע שימור האתרים"
שהתקיים במאי 2003, תוך שיתוף פעולה עם הנהלת העירייה ועובדיה.
מציאת איזון בין קידוש
הישן לשימוש בחדש
רבים מהאתרים ההיסטוריים בבירת הנגב הוקמו בתקופה התורכית, והם מתאפיינים בצורות מסורתיות פשוטות ובהקפדה על שימוש בחומרים מקומיים.
העוסקים בתחום שימור האתרים מציינים כי תהליך השימור מחייב מציאת איזון בין קידוש הישן לשימוש בחדש. לעתים הופכים ערכי השימור לקרבן הפונקציות החדשות והתקנים המודרניים כמו בטיחות, נגישות ועוד. בהיעדר אמצעים מספיקים למחקר, על חברי המועצה לתמרן בין שיטת "חיקוי הישן" לבין שיטת "השינוי הקונסרבטיבי", כאשר לכל שיטה יתרונות וחסרונות. בנוסף לכך, על מי שמשמר להתמודד עם בחירת החומרים, כמשלימים את הקיים או כמחליפים אותו. ההתמודדות הכואבת מכל היא עם מגבלות התקציב.
כדוגמה למורכבות עבודות השימור, ניתן להתבונן בבית המושל בעיר. המבנה הוקם בשולי אזור המגורים, כשקומתו התחתונה מיועדת לאירוח ולקבלת הקהל, והקומה העליונה, שאליה עלו במדרגות חיצוניות, מיועדת לשימוש המשפחה. בתהליך השימור מנסה הוועדה לזהות את תכניותיהם המקוריות של המקימים ואת כוונת השימוש שלהם במבנה, הוספת מערכות מודרניות עלולה, במקרים רבים, להאיץ את תהליך ההרס של המבנה הישן, ואולם, רק הפיכתו של המבנה לשמיש תאפשר, כלכלית, את השימור,
בבית המושל נוצרה עם השנים עליית מים קפירלית מהקרקע, אשך גרמה להתפוררות אבני הבניין התחתונות, ניסיונות חיזוק או תיקון, באמצעות חומרי איטום, רק הגדילו את הנזק ותוספות מאוחרות של מערכות חשמל ותקשורת החישו את התהליך. בניסיון לצמצם את גורמי הבליה נבנתה תעלת אוורור סביב המבנה, אך יעילותה טרם הוכחה. להכשרת המבנה לתפקודו כמוזיאון, הותאמו החללים לצרכי תצוגה, בין היתר, על ידי ציפוי כל הקירות מבפנים בלוחות גבס, האוטמים את החלונות. מבואה מזכוכית מובילה אל גרם מדרגות חיצוני ואל מעלית, כשהיא מנסה להיות מינימליסטית בתפיסת המרחב. זהו פרויקט חלוצי בשימור מבני העיר העתיקה והלקחים שיופקו ילמדו להתמודד כצורה טובה יותך עם עבודות השימור כעתיד.
תכנית פיתוח
מצפה בית אשל
פרויקט עירוני נוסף, שבמסגרתו ייעשה שימור העבר לצד בנייה חדשה, הוא הפארק המתוכנן בשתי גדות נחל באר שבע. הפארק ישתרע מתל באר שבע במזרח ועד מפגש הנחלים באר שבע ובקע במערב.
אחד המתחמים החשובים, הנמצא מדרום לנחל, הינו מתחם בית אשל. הוא כולל את תחום המצפה ושטחים נוספים, וסך גורלו של השטח כ- 60 דונם,
מתחם בית אשל מספר את פרק תולדות הציונות בבאר שבע, בשנות ה- 40 של המאה ה- 20, התכנית ממליצה על שימור שרידי היישוב, שחזור חלקי מבנים, הבריכה והבאר, למטרות הדרכה והסברה של התקופה, כמו כן ישוקם חלק ממערכת אמצעי ההגנה על היישוב, במתחם זה ימוקם המרכז הלוגיסטי והמנהלי של פארק באר שבע, מאחר שהאתר נמצא במרכזו הגיאוגרפי של הפארק.
בנוסף לכך, תשולב באתר חוות משק בעלי חיים, שתאזכר את העבר ההיסטורי ותאפשר לילדי העיר היכרות ומגע עם חיות המשק. בעבר הייתה במקום נפחייה, ויזמות בתחום הנפחות האמנותית תוכל להשתלב בפעילות המקום. את מנחת המטוסים תוכל להחליף פעילות בתחום הטיסנים הממונעים. החיבור לכביש 25 (המוביל לדימונה) מאפשר הגדרת כניסה חשובה לפארק, שתעבור דרך מרכז מידע, שימוקם אף הוא באתר בית אשל,
בית הספר
לילדי הבדואים
אתר היסטורי נוסף, שלגביו יש תכניות רחבות היקף, הוא בית הספר לילדי הבדואים, בית הספר הוקם בפאתיה המערביים של העיר העתיקה באר שבע ב- 1914, הוא בנוי שתי קומות, גג רעפים וקירות אבן, בקדמת הכניסה הראשית, מבואה בעלת קשתות, הנתמכות על עמודי אבן עגולים. בחלונות הותקנו תריסי עץ ומסגרותיהם מקושתות. זהו סגנון מפואר, האופייני למבני הציבור המזרחיים באותה תקופה.
גלגולים רבים עברו על הבניין. הוא הוקם על ידי, השלטון התורכי, במטרה לשמש בית ספר חקלאי לילדי הבדואים, אולם עם הצטרפות תורכיה למלחמת העולם הראשונה, בנובמבר 1914, הוסב הבניין לבית חולים צבאי, 1917, אחרי כיבוש ארץ ישראל בידי צבאות הברית וכינון השלטון הבריטי, שב הבניין לשמש כבית ספר, הפעם בית ספר רגיל לבנים ולבנות, ב- 1932 החזיר עארף אל עארף, מושל נפת באר שבע, את הבניין לייעורו המקורי, כבית ספר חקלאי בתנאי פנימייה לבני השיח'ים והבדואים האמירים מהסביבה,
בתום מלחמת העצמאות הוצב בבניין פיקוד הדרום, ובו התקיימו שיחות הסדר שביתת הנשק עם מצרים, בהשתתפות הרמטכ"ל, רא''ל יגאל ידין, ונציג מצרים, מחמוד ריאד, ב- 1949 מוקמו בבניין בית החייל ולשכת קצין העיר,
בתום 30 שנה, עם בניית בית החייל החדש בבאר שבע, עזב צה"ל את המבנה ולפני מספר שנים הוא הועבר לרשות עיריית באר שבע כשהוא ריק ומוזנח, לאחרונה הוכנו תכניות למתחם, ששטחו הכולל כ- 17 דונם, בשלב הראשון- ישוקם וישומר הבניין, ובהמשך יוקם בו פארק מדע לנוער "מדערום", הפארק ישיב למקום את ייעודו הראשוני, חינוך והשכלה לבני הנוער, הפארק יוקם כמפעל משותף לקרן סקט"א.רש"י, לעיריית באר שבע, למשרד החינוך, לקמ"ג, לאוניברסיטת בן גוריון בנגב ולבית החולים "סורוקה",
שלב א' של הפרויקט ישתרע על פני כ, 6,800 מ"ר ויכלול את הבניין המשוקם ובנייה חדשה לצדו, הפארק יכלול שטח פתוח לקהל הרחב ובו מתקנים ודגמים להנאת הציבור הרחב, בשלב א' ייעשה שימוש, ככל שניתן, בחלק מבית הספר "מצדה", המצוי בשטח המיועד לפארק. כמו כן, יהיה שיתוף פעולה הדוק בשטחים ובפעילויות עם "בית יציב", הנמצא בשכנות לאתר.
אנדרטה לחייל התורכי
אנדרטת החייל התורכי בבירת הנגב הינה יד זיכרון לחיילים התורכיים הרבים, שנהרגו בחזית באר שבע. האנדרטה מוצבת בסמוך למבנה תחנת הרכבת התורכית, בשדרות טוביהו, ומהווה חלק ממתחם תחנת הרכבת.
בחודש אוקטובר 1917 התנהלה בבאר שבע מערכה גדולה בין שתי אימפריות אדירות, שנאבקו על השליטה בארץ ישראל. מחד, השלטון העות'מאני ששלט באזור זה מאות שנים, ומאידך, הצבא הבריטי (בעלות הברית), שישב במצרים ושאף לכיבוש ארץ ישראל,
הקמתה של העיר באר שבע על ידי התורכים שהחלה בשנת 1900, הייתה חלק מרכזי בהיערכות השלטון העות'מאני כנגר התקפה בריטית צפויה וחיזוק חזית הדרום. באר שבע נבחרה, בראש ובראשונה, הודות למקורות המים שלה, שהיוו תנאי הכרחי לקיום יישוב גדול, ולצורך היערכות צבאית, אשר נשענה בתחילה על סוסים וגמלים ובהמשך, על רכבות המונעות בקיטור.
באביב 1917 החלה המתקפה הבריטית, כאשר כוחות בעלות הברית נעים ממצרים, לעבר עזה. כאן גילו הבריטים, כי העיר עזה היא אגוז קשה לפיצוח וכי התורכים ובעלי בריתם במלחמה, הגרמנים, ערוכים היטב. שני קרבות קשים נערכו בין הצבאות בחודשי האביב והקיץ של שנת 1917, כאשר משני המחנות נפלו במערכה אלפי חללים. משראו הבריטים
שעזה קשה לכיבוש, בחרו לפעול באיגוף, ותוך שהם משתמשים בתרגיל הטעיה, הסתערו וכבשו את באר שבע, ב- 31באוקטובר 1917
הקרב על באר שבע היה עקוב מדם ועם סיומו, בניצחון,בעלות הברית, התמוטט המערך התורכי בחזית הדרום, ארץ ישראל כולה נכבשה אף היא ועברה לשליטה בריטית, בעוד הבריטים, שנשארו בארן, דאגו לקבורת החללים הרבים ולהקמת בתי עלמין מסודרים ומטופחים באתרי הקרבות, נמנעה אפשרות זו מן התורכים, ב- 2 באוקטובר 2002, במלאת 85 למערכה ההיא, נערך טקס הסרת הלוט מהאנדרטה, שהוקמה במשותף על ידי העיר באר שבע וממשלת תורכיה,
מתחם תחנת הרכבת
התורכית בבאר שבע
מתחם תחנת הרכבת התורכית הוא מהמרכזיים והחשובים שבמתחמי שימור המורשת ההיסטורית בבאר שבע,
מסילת הרכבת נבנתה על ידי השלטון התורכי בשנים 1915,1917-, כחלק מהיערכות כוללת של השלטון העותומאני לחיזוק המחוז הדרומי, נגד סכנת כיבושה מדרום של ארץ ישראל על ידי הבריטים, שישבו במצרים, מבאר שבע נמשכה המסילה ער ניצנה וקסיימה קדש ברנע, התורכים לא השלימו מעולם את בניית המסילה דרך סיני אל עבר תעלת סואץ המאבק עם הבריטים (1917), הקדים את השלמת המסילה,
באר שבע, שהייתה כבר יישוב בנוי ומרכז שלטוני, היוותה צומת ראשי לרכבת, הקטרים הונעו בקיטור, דבר שחייב בניית נתיב המסילה דרך מקורות מים מרכזיים ובבאר שבע היו מים זמינים בשפע. כאן ניתן היה לרכז מחסנים, עצי הסקה, מזון וסחורות וכו' לנצל כוח אדם זמין ולאפשר לו מגורים ושהייה ארוכה.
המתחם הוכרז בשנת 1991 כאתר לאומי. ואולם, שני המבנים המרכזיים במתחם נטושים כיום וחל בהם תהליך הרס מהיר, המחייב פעולות טיפול ושימור מיידי. ההכרה בחשיבות המתחם הביאה להחלטה משותפת, של עיריית באר שבע והמועצה לשימור אתרים, לקדם כתיבת פרוגרמה למתחם כולו, המוסכמת על כל הגופים השותפים לנושא והמנחה את הפיתוח העתידי במתחם.
מהנדס העיר, צבי טל יוסף, מציין, "תחנת הרכבת מורכבת משני מבנים עיקריים, מבנה הטרמינל ומבנה מנהל התחנה. העירייה, ביחד עם המועצה לשימור האתרים ובשיתוף עם המשרד לאיכות הסביבה, פועלים להעברת האחריות למתחם שמוכרז כאתר לאומי לעיריית באר שבע. המבנים יושלמו וישומרו על פי הנחיות השימור הקפדניות שהנחתה המועצה וישמשו בהמשך כפונקציות ציבוריות, מוזיאון לתולדות באר שבע ועוד. במסגרת זו ישוקם ויפותח הפארק שבין המבנים הגובל בשדרות טוביהו ובשכונת רמב"ם ושטחו כשישה דונם.
משמרים במרץ
בראש הוועדה לשימור אתרים בבאר שבע והדרום עומד שמואל צוקרמן, תושב עומר, ובוגר הפקולטה לחקלאות ברחובות. "בכל שנותיי עבדתי בהתנדבות, ואני בעל רקע בהתיישבות כמנהל חבל ירושלים, הגדול והמסובך ביותר במדינה", אומר צוקרמן, שעסק בפיתוח שטחים עירוניים והיה למנהל הראשון של פרויקט המרכז האזרחי בבאר שבע. צוקרמן מתאר את מה שנעשה לגבי שימור חלק מהאתרים ההיסטוריים בבירת הנגב
