|
|
המועצה
לשימור מבנים ואתרי התיישבות ועדת
שימור באר שבע והדרום |
ארכיאולוגיה בהיבט השימורי
במטרופולין באר-שבע
--------------------------------------
יגאל ישראל, ארכיאולוג מחוז באר-שבע והנגב
הצפוני
וחבר הועד לשימור אתרים באר-שבע והדרום
המטרופולין מתפתח, צומח ומתרחב ואנו נדרשים לשמור, לחקור ולשמר את
המורשת התרבותית הארכיאולוגית, ברמה הגבוהה ביותר, תוך איזון ראוי בין צרכי הפיתוח
לבין שמירה על העתיקות.
במרוצת החדשים ספטמבר-אוקטובר 2003 כוסה מתחם תל-עוזיהו כיסוי שימורי, שמטרתו הגנה על שרידי רצפת פסיפס של כנסייה
ומכלולי בנייה ויצירת תשתית לטיפוח נופי במתחם. בעתיד, לכשיתאפשר תקציבית לחפור מדעית במקום ולשמר את הכנסייה
ושרידיה, יוסר הכיסוי במקומות המבוקשים.
בנובמבר 2003 נערכו חפירות ארכיאולוגיות בתוך מובל
באר-שבע, סמוך לרחוב המלאכה, במהלכן נחשפו שרידי בתי מגורים מימי ממלכת יהודה וחלק
מבית מרחץ מהתקופה הרומית המאוחרת ומהתקופה הביזאנטית – "חמאם
הנחל". המובל חייב להיבנות ועלינו
מוטלת החובה לשמר , לפתח ולהציג חלק
מהמכלול באתרו.
במהלך קיץ 2004 נערכה עונת חפירות ראשונה במיתחם השוק, בידי משלחת מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובשיתוף רשות העתיקות. מטרותיה, בין השאר: בניית
מגרש חנייה לרווחת תושבי העיר והקמת גן-עתיקות - חלון לעברה של "העיר הגדולה" , כפי שכונתה
באר-שבע בתקופה הביזנטית. החפירות מתוכננות לשתי עונות נוספות ובסיומן
יישמרו המכלולים שייחפרו וייפתח גן-עתיקות במקום.
חפירה מצומצמת נעשתה בחודש אוגוסט 2004, במכלול חווה, בחורבת אבו-מחפוז,
השוכנת סמוך לתל-שבע, על גדת נחל חברון. האתר מיועד לפיתוח, כחלק מפארק נחל
באר-שבע. בסיום החפירה נותרו השרידים באתרם ובעתיד, לכשיפותח האתר, ניתן יהיה
לשחזרם.
בבאר-שבע יצרו בעבר יין. גת נוספת נחשפה במהלך חודש
אוגוסט, על גדתו הדרומית של נחל באר-שבע, סמוך לבניין "מוטורולה",
מול גלידת "מונטנה" האגדית.
הגת, כאחותה שנחשפה בעבר ברח' נורדאו מעידה, כי
באר-שבע הביזנטית תרמה גם היא לייצור ולייצוא של יינות ארץ ישראל, מעצמת-היין
בים-התיכון בעת ההיא.
הגת תועתק ותונצח בגן-הפעמון בפארק נחל באר-שבע.
בחדשים נובמבר-דצמבר 2004 נחשפו במהלך חפירות
ארכיאולוגיות במתחם תחנת הרכבת-צפון החדשה, מיכלולים
בנויים, הכוללים מבנה חווה ומגדל תצפית
מהתקופה הביזנטית ומבנה מגורים מהתקופה האיסלאמית
הקדומה, ימי שלטון בית-אומייה וראשית ימי בית-עבאס. בסיום החפירות שוחרר לפיתוח מכלול בית-החווה. האחרים
ישומרו במגרש החנייה של התחנה.
במהלך החדשים מרס-אפריל
נערכו חפירות ארכיאולוגיות בחורבת אום-סרבוט',
השוכנת על גדת נחל באר-שבע, סמוך למפעל "מכתשים". בחפירות נחשפו מבני
מגורים, מסוף ימיה של ממלכת יהודה ומהתקופה ההלניסטית (המאה ה – 2 לפניה"ס), שנחפרו במעבה האדמה. סגנון אדריכלי זה היה אופייני לתרבות באר-שבע
בתקופה הכלקוליתית. השטח שוחרר בסיומן של החפירות, לבניית קו מסילת רכבת נוסף
לתחנת המרכזית של באר-שבע. שטחו הנותר של האתר
יפותח במסגרת פארק נחל באר-שבע.
בימים אלה שוקד משרד התיכנון
ירון-ארי על תכנון גן עתיקות בבאר-צפאדי,
הסמוכה לנווה נוי. במקום יפותח גן-ציבורי ויוקם מרכז מבקרים, להצגת תרבותה החומרית
של באר-שבע בתקופה הכלקוליתית.
מתחם רמות ג' אמור לאכלס את השטח, שבין הכביש העוקף
המזרחי של באר-שבע לבין כביש מס' 40. התיכנון מצוי בשלב מתקדם ובשטח אתרי עתיקות, שחלקם מיועדים
לשימור בתכניות הבינוי והאחרים יועתקו, במידת הצורך, לפארק רמות, אליו
הועתקו כבר שני אתרים, שנחפרו במהלך בניית שכונת רמות. אלה כמו גם אתרי הפאר
שבאתרם, ישמשו שכבה ארכיאולוגית מרשימה, שתספר על תרבותם של יושבי גבעות גורל
בעבר.
על-פי הבארות ברח' המלאכה
פלביה סונטאג, ארכיאולוגית
מפקחת רשות העתיקות
חברת הוועדה לשימור אתרים באר-שבע והדרום
בשוליה
הדרומיים של באר-שבע הביזאנטית ישנה באר עתיקה, שנתגלתה מחדש, בתחילת המאה העשרים,
ע"י בדווים .
מעל הבאר
הוקם, כנראה בתקופה העות'מאנית, מבנה .
השטח נרכש בידי יזמים, וברבות הימים שוב עבר לידיים אחרות. באר זאת ושתיים נוספות
בקרבתה, ביקשו רשות העתיקות ומנהלת פארק באר-שבע, לשמר.
היזם, בעליו
החדשים של השטח, מבקש לבנות במקום חנייה תת-קרקעית אך הבאר עומדת בדרכו.
רשות העתיקות
המליצה להשאיר את הבאר על כנה, אך עקב סירובו של היזם אישרה את קידום התכנית בכפוף
לתנאים שלהלן:
הבאר תונצח
במימונו של היזם, לאחר שהתכניות יאושרו ע"י רשות העתיקות; תשוחזר ותשומר גם
הבאר הסמוכה באישור רשות העתיקות; התחייבות היזם לבצע את כל הדרוש להנצחת שתי
הבארות, בפיקוח צמוד של רשות העתיקות.
התב"ע אושרה
בוועדת המקומית לבניין ערים באר-שבע, אך
היתר הבנייה הוקפא לאחרונה, עד לפגישה בין היזם הנוכחי לנציגי הוועדה לשימור אתרים
באר-שבע והדרום.
בואו להכיר בחשיבותו
רבת הפנים של השימור!
WebMaster: Goel Drory 
gdrory@012.net.il
שימור
אתרים- עיצוב וביצוע : גואל דרורי