המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות ועדת שימור באר שבע והדרום

בית טוביהו 3.6.2005

לכבוד

מר יעקב טרנר

ראש העיר באר-שבע

שלום רב,

הנידון: ביתו של דוד טוביהו

הבית מצוי בהצטלבות הרחובות הדסה אסף שמחוני. הבית מט לנפול והוא קשור בחוטי-ברזל.

ככל הידוע לנו, הבית נמכר ליזם פרטי שמתכוון להרסו לשם שימוש כלשהו. חשוב מאד הוא,

שהעירייה תעביר את הנכס לידיה, תשקם את הבית והחצר ותקים במקום את "בית-טוביהו",

בית-משפחה בסגנון שנות ה-50 ובו ספריה אופיינית דאז, צילומים בהתאם, סיפורה של תקופה

דרך סיפור חייו של טוביהו, פריטים המשקפים ומספרים את חייו ואת פועלו, כולל בעיר.

אין הכוונה שהבית יהיה מוזיאון או ארכיון, אלא בית מיצג ומספר.

הבית ממוקם במקום מצוין, סמוך למרכזי עניין רלוונטיים: מדערום, בי"ס בארי (המיועד לשימור),

מוזיאון הנגב, האנדרטה התורכית, תחנת הרכבת התורכית, ברכת המים של הרכבת, בניינים של

מתחם הרכבת (במתקן וורד), ביה"ס לילדי השייכים, גן אלנבי, בית הקברות הבריטי, ועוד ועוד.

הוא יכול להוות מקור עניין ומשיכה לאזרחים ולאורחים, לתלמידים, סטודנטים, חוקרים, תיירים,

אכפתניקים. הוא יכול להעשיר את ההיצע והמגוון של נקודות-עניין בעיר. הוא יכול להוות

עוד הוכחה לעיר, שמהלכיה לעתיד, מכבדת את עברה.

נודה לך אם תפעל, בדחיפות ובנחרצות, להצלת המבנה ולמימוש הרעיון, כפי שיידון ויסוכם.

ביצוע הרעיון כרוך בהשקעה לא גדולה במיוחד, אבל נמרצת ומיידית. כאמור, פעולת העירייה

בנידון חיונית ודחופה מאד!

בכבוד רב

ד"ר אורי בית-אור

יו"ר הוועדה לשימור מבנים ואתרים, באר-שבע והדרום

העתקים: מהנדס העיר

דן שגיא סמנכ"ל המועצה הארצית לשימור מבנים ואתרים

חברי הוועדה הציבורית כאן.

8.8.05 תזכורת

לכבוד

מר יעקב טרנר

ראש העיר באר-שבע

שלום רב,

הנידון: ביתו של דוד טוביהו וככר רמב"ם (תזכורת)

בהמשך למכתבי אליך מיום 3.6.05, הריני חוזר ומעלה ההצעה, לפעול בדחיפות להצלת ביתו

של ראש העיר הראשון דוד טוביהו (העומד בסכנת התפוררות) ולפתחו כבית-משפחה טיפוסי

של תקופות ותהליכים בארץ-ישראל ובמדינה ובבאר-שבע. מוסד כזה משתלב מציין במירקם

התרבותי של הסביבה (בי"ס בארי, מדערום, מוזיאון הנגב, תחנת הכרבת התורכית,

בית העלמין לחילות ההסכמה, האנדרטה התורכית, ועוד). אנחנו יודעים שהבית הוא נכס פרטי כיום,

אבל יש דרכים לעשותו כנכס ציבורי – והעירייה יודעת אותם היטב.

בהזדמנות זאת, אני מזכיר לך הצעתנו (מיום 1.6.05), לשזור את ככר רמב"ם (מושגית, עיצובית

ופונקציונלית) עם האנדרטה, תחנת הרכבת ובית העלמין הנ"ל), על בסיס תחרות בין אמנים

מכל הארץ (גם כפרסום לפרויקט, לאתרים, לאזור ולבאר-שבע). מאז, העלינו הצעתנו, כמה פעמים,

בפני אישים הממלאים תפקידים בעירייה. כמוכן, פנו אלינו תושבי באר-שבע רבים ותמהו על

שבית טוביהו לא זוכה לטיפוחה של העיר.

אודה לך, אם נושאים אלה ייכללו בסדר יומה של הוועדה העירונית לשימור ותתקבל החלטה,

המקדמת שני פרויקטים חיוביים מאד אלה.

בברכה

ד"ר אורי בית אור,

יו"ר המועצה הציבורית לשימור באר שבע והדרום

העתקים:

יוסי פלדמן מנכ"ל, דן שגיא סמנכ"ל, המועצה הארצית לשימור

יהודה גוברין, יו"ר הוועדה לתכנון ולליווי, המועצה הציבורית לשימור באר-שבע

ניר שטרית, מרכז צוות מתחם הרכבת התורכית במועצה הציבורית באר-שבע

איזידור סמואלוב, המועצה הציבורית באר-שבע, מלווה מדעדרום, וורד, הבאר, ברקת.

ככר הרמב"ם 1.6.05

לכבוד

מר שמעון עזריאל

החברה הכלכלית באר-שבע

לשמעון שלום,

1. אני מקווה כי שלומך טוב וכי טוב הוא גם שלומם של ענייני פיתוח באר-שבע.

2. בהמשך לשיחת טלפון בינינו,לפני זמן מה, בנידון הככר במתחם רמב"ם (בסמוך לתחנת

3. הרכבת התורכית) ופגישה עם איש אכפתניק בשם גדעון טלמור, אני מציע:

א. הכיכר (ואולי עוד אלמנטים בסביבה קרובה) תעוצב בהקשר ובתוכן, בין האנדרטה התורכית,

ב. בית הקברות הבריטי, תחנת הרכבת התורכית וגם הקשר יהודי-ישראל כלשהו.

ג. לשם כך, תוקם וועדת-היגוי שתגבש קונספט, נהלים ותחרות להצעות עיצוב בנידון, בהקשר

ד. המרחבי הזה.

ה. ייקבע היקף התקציב לביצוע ההצעה הנבחרת ולו"ז שבהתאם. התחרות תשא פרסים של ממש,

ו. וכן תכלול תשלום עבור הצעות של אמנים, מעצבים וכד' נבחרים (שייקבעו ע"י הוועדה,

ז. תוך היוועצות במומחים לדבר).

ח. הפעילות תלווה בפרסום, כל אורך הפעילות. שלבים בפעילות יכללו תצוגות של הצעות וכד',

ט. כחלק מהפעילות. יהיו פניות לצבור, שיעלו הצעות-קונספט, בשלב הראשון. כן, אפשר להציג גם

י. את ההצעות בציבור, לפני הבחירה. יש חשיבות רבה לפומבי, כמו גם לביצוע וללו"ז.

יא. אשמח להיפגש ולדון בדרכים לקידום הרעיון (כולל רעיונות לגיוס חלק מהמשאבים).

יב. ושוב, הצלחה לך – לנו.

בברכה

ד"ר אורי בית-אור

יו"ר הוועדה לשימור מבנים ואתרים באר-שבע והדרום

העתקים: מר י. טרנר, ראש העיר

מר דן שגיא, סמנכ"ל המועצה הארצית לשימור

חברי הוועדה לשימור – באר-שבע

19.7.05

לכבוד

מרינה קוריטני

מחזיקת תיק התיירות מועצת העיר באר שבע

שלום רב,

בכמה הזדמנויות, התבשרנו ע"י ראש העיר שהעיר זכתה להקצבות, המיועדות לקידום העיר העתיקה ולפעילויות שבה

(כולל תיירות).

כמוכן, נודע לנו כי בעירייה נידונה, ליישום, תכנית להארת נקודות עניין בעיר העתיקה.

אנו שמחים על ההתחלות, מברכים ומתברכים בהן. אנו מקווים שאלה התחלות מיידיות וכי הן מצטרפות להקצבות

ולפעולות שהעירייה עושה, לכשעצמה. עם זאת, אנחנו מבקשים שנהיה שותפים בדיונים ובסיכומים בנושאים

הנ"ל (תאורות דקורטיביות בעיר העתיקה; שימושים בהקצבות ובתקציבים; קידום תיירות). כמי שתורמים, יוזמים,

מקדמים ופעילים בנושאי העיר העתיקה, תיירות בבאר-שבע ובסביבתה, טיפוח יזמויות וכו', מעורבותנו חיונית וחשוב

שתשתפי אותנו בכל פעולה שנעשית בנידון.

ואנו מבקשים, שבהקדם, תזמני ישיבות תכנון והיוועצות (לקראת ישיבת היגוי באה), בנושאים:

1. הכנת מסלולי תיור (כולל נקודות-עניין) ומדריכים.

2. הכנת אזורי-חניה חופשיים בסביבות זמינות ונגישות למרכז העיר העתיקה.

3. שיפור צירי-תנועה בעיר העתיקה.

4. הקמה ותפעול מידיים של מרכז הכשרה והשתלמות לנושאי העיר העתיקה (למדריכים בבאר-שבע; למדריכי-טיולים

מבחוץ; לבעלי עסקים ויזמים בעיר העתיקה; לנותני-שירותים תיירותיים; לסטודנטים מעוניינים; לתלמידי תיכון מעוניינים.

אנחנו מציעים את שכבר הצענו: לשכור את ד"ר זאב זיוון כמרכז פעילויות אלה. הוא מתאים לכך מכל בחינה.

נושאים אלה ואחרים הועלו כבר, בפנייך, בפני ראש העיר, בפני מנהלת העיר העתיקה, בפורומים שונים.

בברכה

ד"ר אורי בית-אור

יו"ר המועצה הציבורית לשימור מבנים ואתרים באר שבע והדרום

העתקים:

יעקב טרנר, ראש העיר

רונית זאבי, החב' להגנת הטבע

מלכה אבו, באר-אברהם

צוות קידום תיירות במועצה שלנו.

קידומה של באר-שבע כעיר אבות – באר אברהם4.9.2005

לכבוד

מר יעקב טרנר

ראש העיר באר-שבע

שלום רב,

הנידון: קידומה של באר-שבע כעיר אבות – באר אברהם

התכניות לפיתוחה של באר-שבע מכוונות לשקף מגוון רבתחומי של תרבויות-מסורות-מורשות.

בתוך כך, חיוני שיינתן דגש העדפתי, עכשווי ועדכני להיות באר-שבע ההתיישבות העברית

הראשונה של העברי הראשון ושל בני-ביתו, בניו ובני-בניו. אברם יכול להיות מגויס

לעזרת באר-שבע, בהצלחה רבה, כאן, עכשוו ודי-מיידית.

יש כמה התחלות של התחלות של התחלות: חפירות ארכיאולוגיות וממצאים בתוך באר-שבע,

אתרים, מוקדים בתוך נחל האר-שבע. אפשר לפתח צירי טיול ותצוגות אורקוליות, בגבעות

ובבקעות שמסביב, בעקבותיו של אברהם ועוד ועוד. באר-שבע חסרה את זה מאד.

היא לא נוסדה עלידי התורכים ולא התחילה את חייה עם כיבוש/שחרור זה או אחר.

וכיום, יש את באר אברהם. זהו מרכז מבקרים צנוע שמלכה אבו מנהלת ומתפעלת

בכלכך הרבה אהבה, מסירות, אכפתיות. למרות שלמקום לא נעשה כל פרסום ומצבו

הנוכחי, כמרכז תיירותי ועוד, איננו אטרקטיבי, מגיעים לשם אלפי מבקרים בשנה.

באר-אברהם יכולה להיות אחד מעשרת האתרים התיירותיים הפופולאריים בישראל.

האזור מצוין מבחינה תיירותית ומבחינת תנועה וקשר גם לעיר העתיקה. זהו אתר ייחודי.

כיום הוא אנטי-מנוצל ואנטי-מפותח. יש צורך מיידי בפרוגרמה, בתכנית פיתוח, בביצוע,

בהפעלה, ועוד. פרוגרמה כזאת תוחל על באר אברהם ועל כל המרחב ממנה ועד נחל-באר-שבע.

כדוגמא, האתר יכיל את הפונקציות הבאות:

1. "זירה של "תצוגות חיות": תצוגות חיות (יום, לילה) של סצנות מתקופת אברהם:

2. עדרים יוצאים ושבים; שאיבת מים לעדרים; רועים מתקוטטים; הסכם ההתנתקות-שלום

3. בין אברהם ללוט; מעשה אברהם, שרה ומלך גרר; ההכנות למלחמה בחמשת המלכים;

4. הברית בין הבתרים, הבטחות אלהים לאברהם; הדרכת אליעזר לפני צאתו להביא

5. את רבקה; פגישת רבקה ויצחק; ועוד ועוד. גישה כזאת מבטאת את העמדה שאמת

6. ההיסטורית חשובה יותר מאמת ארכיאולוגית.

7. "אותנטיזציה" של באר-אברהם והבארות בנחל.

8. מרכז מבקרים: הדרכה, מידע, קישור עם נותני שירות תיירותי, קישור עם מקורות מידע וידע,

9. חומר הדרכה כתוב, תפעולי תקשורת, פרסום, פרסומת. הקרנת מצגות.

10. סיורים: שירותי מדריכים, סיורים קבועים ומוזמנים, סיורים עצמאיים, סיורים בצירים אורקוליים.

11. תצוגות: מצגות ותצוגות באולמות (שירות עצמי).

12. מרכז מנוחה, הסעדה והתרעננות (התבססות על יזמויות שכנות).

13. מרכז מזכרות, חומרים כתובים, מצולמים, מוסיקה וכיו"ב (כנ"ל).

14. כאפשרות: מוטל, אכסניית צעירים.

תכנית כזאת יכולה להיבנות בשלבים, אבל כל שלב יתוכנן ויבוצע, כך שיאפשר, לכשעצמו,

עוד הפעלה ופעילות; כך, החל מהשלב הראשון, ניתן יהיה להפעיל את האתר במתכונתו החדשה,

תוך שנה מאז תחילת ביצועו.

כדי להזדרז ולהוציא לפועל, קודם-כל העירייה צריכה לרצות מאד ולעשות. אפשר לגייס לכך

מקורות (דווקא עכשיו).

המועצה שלנו מוכנה להיות שותפת, בכל מה שהיא מסוגלת לתרום.

ובשולי המכתבה ובמרכז העניין: טובה היא מרינה קוריטני, אכפתית ורוצה מאד, אבל חשוב

ודחוף כלכך שיהיה "נציב תיירות" בעל סמכות ותנופה בבאר-שבע. הדברים מתדפקים בשער –

ואין שוער ואין מישהו בבית זה!

להתלהבותך ויזמתך הברוכה נצפה.

נודה לך על התייחסותך בהקדם ועל נקיטת צעדים לקידום הנושאים.

בברכה

ד"ר אורי בית-אור

יו"ר המועצה הציבורית לשימור מבנים ואתרים באר שבע והדרום

העתקים:

מאיר סהר, מנהל הרשות לפיתוח הנגב

עליזה מנור, חברת מועצת העיר יו"ר, מנהלת העיר העתיקה

מרינה קוריטני, חברת מועצת העיר, מחזיקת תיק תיירות

מלכה אבו, מנהלת באר-אברהם

רונית זאבי, מנהלת החברה להגנת הטבע באר שבע

יוסי פלדמן, מנהל המועצה הארצית לשימור מבנים ואתרים

דן שגיא, סמנכ"ל המועצה הארצית לשימור מבנים ואתרים

יהודה גוברין, יו"ר הוועדה לתכנון ומעקב, המועצה הציבורית לשימור, באר שבע

תיירות בבאר-שבע כאן ועכשיו 11.7.2005

לכבוד

מר יעקב טרנר

ראש העיר באר-שבע

שלום רב,

הנידון: תיירות בבאר-שבע כאן ועכשיו

בישיבת וועדת השימור העירוני אתמול סיפרת על מגעים מתקדמים עם קרן רש"י לקידום

עכשווי של תיירות בב"ש וסביבתה. שמחנו מאד, כיוון שאנחנו מקיימים סדרת פעולות

ותכניות כדי להפעיל את התיירות כעת. מצאנו עניין רב בפעולות ההדדיות וסיכמנו לשתף

פעולה כדי להגביר כוח ולהאיץ את התהליך. בין השאר שרטטנו סקיצת פעולות עכשוויות:

1. סימון מסלולי סיור עצמיים בעיר העתיקה והחדשה והוצאת חוברות הנחייה בשפות שונות.

2. הכשרות: מדריכים בב"ש; מדריכים מכל הארץ; נותני שירות תיירותי מב"ש והסביבה.

3. הכשרת מרכז המבקרים בבאר-אברהם ושדרוגו (ואולי גם בסביבות מרכז הצעירים).

4. סיורים בעיר העתיקה, לכל דכפין ולפי הזמנה בימי ו' או ה' בערב, כחלק מאירוע שבועי.

5. אירועי רחוב ובתי קפה בתוך העיר העתיקה (לאו-דווקא האזור המסחרי) ושל סיור אחה"צ

6. וסיור לילה, בעיר.

7. סמינרי-היכרות של סוכנויות, מדריכים ומרכזי פעולות חוגי-עניין, בב"ש (מסובסד מאד).

8. טיפוח מסלולי הסיור (ניקיון, שיפוץ מדרכות וכבישים, תאורת לילה דקורטיבית, שילוטי סיור

9. עצמי ושילוטי מבנים ואתרים).

10. גיוס/שיתוף כל ספקי השירות התיירותי בב"ש והאזור. הסכמי הנחות בהתאם (כולל חנויות).

11. קמפיין שיווק ומכירות, פרסומת ופרסום, יח"צ.

12. הדפסות חומרים כתובים ועריכת מצגות להפעלה מקומית ולקידום מכירות מוקדם.

נושאים אלה ועוד עלו והתגבשו בסדרת פגישות, שנערכה ביזמת המועצה הציבורית לשימור

(ברוח התפיסה "שימור מקדם תיירות; תיירות מקדמת שימור"). פרוגרמה בנידון הועברה

למרינה קוריטיני ואליך, לקראת ישיבת וועדת היגוי לתיירות בעירייה. כן התקיימו דיונים

עם מרינה קוריטני (מחזיקת תיק התיירות במועצת העיר); עם מלכה אבו (מנהלת באר-אברהם

וחברת מועצתנו); עם ד"ר בני אילן (מנכ"ל מינהלת העיר העתיקה); עם ד"ר נתי אריאלי

(ראש החוג ללימודי תיירות באונ' ב"ג); עם רונית זאבי (מנהלת החברה להגנת הטבע בב"ש);

עם ד"ר זאב זיוון (חברנו ודמות מרכזית בכל הנושא הזה; ואנחנו מקווים שירכז, לפחות,

את פעולות ההכשרה); עם צוות שבראשו יהודית מאיר (חברתנו) לקידום תכניות עם אנשי

ישיבת חורי (לשיקום מוזיאון היודאיקה, ולקראת סיורים וביקורים שם).

נושאי התיירות נידונו בפגישות עם רבים מחברינו. כמוכן סומנו מוסדות ואישים שרצוי לגייסם לעניין זה.

והיו עוד דיונים, שיחות והצעות לפעילויות ולדרכי-קידום. מתוך פעילויות אלה התגבשה תכנית

חלוקת-עבודה בין אישים וארגונים. ברקע כל העיסוקים האלה, הייתה ההרגשה שהזמן הבשיל,

שיש לקשור חוטים ולעשות, וזה עדיין לא נעשה דיו. האמת, לא מצאנו בעירייה את היזמות

הנדרשות ואת תחושת המיידיות וההיחלצות למעשה. זממנו לכפות עליך הר כגיגית עד

שתאמר "רוצה אני, עושה אני". לכן, שמחנו כה להודעתך על פעילות לגיוס קרן רש"י וגו'.

בפגישותינו, בין השאר, נידונו היבטים של ביטוי לב"ש העברית לתקופותיה (דגש על אברהם)

ושל תקופות מאוחרת יותר. בנושא אחד הוקם עלידנו צוות להכנת פרוגרמה מחודשת ומתואמת

לבאר-אברהם, שהיא קרן שפע תיירות שכמעט לא ממומשת.

אנחנו מצפים למרכזיותה של העירייה (עם קרן רש"י או בלעדיה; עדיף אתה) ופעולתה המיידית,

אנחנו להמשיך לדחוף ולעשות עם העירייה ובלעדיה מבלי לוותר לעצמנו ולעירייה כמלוא הנימה.

נודה לך אם יוקצה מייד תקציב פעולה הולם, יוגדרו האחראים בעירייה, תוגדרנה מטרות

ויעדי-מטרה קרובים ותכנית של פעולות מקבילות.

אודה לך על התייחסותך המיידית ועל הפעלה דחופה של הנושא.

בברכה

ד"ר אורי בית-אור

יו"ר המועצה הציבורית לשימור מבנים ואתרים באר שבע והדרום

העתקים:

הנהלת המועצה הארצית לשימור מבנים ואתרים

מינהלת העיר העתיקה

הנהלת החברה להגנת הטבע ב"ש

המח' ללימודי תיירות אונ' ב"ג

חברי המועצה הציבורית לשמירת מבנים ואתרים ב"ש והדרום

פיתוח והפעלה מיידיים של תיירות בבאר-שבע 21.5.2005

לכבוד

גב' מרינה קוריטני מחזיקת תיק תיירות - מועצת העיר

שלום רב,

הנידון: פיתוח והפעלה מיידיים של תיירות בבאר-שבע

זאת הצעה להפעלה מיידית של תיירות בבאר-שבע – והעיר העתיקה במרכזה.

כבר עכשיו, יש מה להראות בבאר-שבע ויש מה להראות בסביבתה.

גם בבאר שבע, הפעלת התיירות תפתח אותה ואת סביבותיה. ההפעלה מפתחת והפיתוח מפעיל.

אין מה להמתין. אפילו הכנת ההפעלה המיידית היא חלק מהפיתוח. מפעילים – ובמקביל, מפתחים.

בהיותי מעורב, לאחרונה, בפעילות לפיתוח העיר העתיקה (גם באמצעות שימורה) ומתוך ניסיוני

בעבר בתחומים שונים, אני יודע: כלל הברזל המרכזי הוא "אנחנו, עכשיו". "אנחנו",

זה קודם-כל העירייה. ה"אנחנו" כוועדה לשימור העיר העתיקה מובטח: נפעל במקביל –

ובשיתוף פעולה, ככל שהעירייה תרצה ותוכל לעשות זאת.

להלן, רשימה חלקית, של מוקדים ונושאים, המצדיקה הפעלת תיירות בעיר, מייד:

1. העיר העתיקה 2. האוניברסיטה 3. ארכיטקטורה ואורבניות 4. תל שבע 5. אמנות-חוצות

6. דרך בארות 7. מדע ורפואה בסורוקה 8. בין האנדרטה התורכית ובית הקברות הבריטי

9. עדות ותרבויות 10. קברים ובתי קברות 10. מסעדות ומאכלים 11. בדואים

12. בתים ייחודיים 13. פארק מדע דרום 14. קברי קדושים 15. אמנות אתיופית

16. מוזיאון הנגב 17. גלריות לאמנות (אוניברסיטה, מכללת קיי, בית הוועד לאמנויות,

גלריה ברפת נירים והבית הלבן שבשדה, אוספים פרטיים) 18. מוזיאון עומר

19. מוזיאון הנגב 20. מוזיאון עומר 21. מדערום 22. דרך הפסלים 23. מוזיאון ח"א

24. בתי-אמנים 25. מוזיאון היודאיקה בישיבת הרב חורי 26. פסלי חוצות

27. אנדרטת חטיבת הנגב 28. מספרי-סיפורים 29. תצפיות על הבקעה וממנה

30. בין ארץ (בירוק) נושבת לארץ מנוגבת (נגב). 31. אקלום צמחים

. 32. המכון לחקר המדבר. 33. בדואים. 34. . מדבר ועיר (השפעות הדדיות)

. 35. נוודות והתיישבות. 36. אתרים קיימים בנגב, (ברדיוס שעת נסיעה,

כגון מכלול שדה בוקר, דרך הבשור-נחל גרר, דרך השדות, פסטיבל המוסיקה ברמת הנגב,

פסטיבל תפוח אדמה, עבדת, ממשית, מרחצאות, תל ערד, ג'ו אלון, ועוד).

עשרות מוקדים נוספים הינם זמינים, אבל מחייבים הכנה פחות קצרה: חיי אברהם ומשפחתו;

מלח, ברום, פוספט ועוד (כימיה, פיסיקה, משאבים, תוצרים); ארכיאולוגיה; הנבטים;

בתרונות רוחמה; יער אסף שמחוני; תצפיות לעזה; חוות בודדים; חדשנות בחקלאות;

היכרות עם ערי פיתוח; אמנות קהילתית באופקים; מים כשאין מים; איסלם ותרבות בדואית; ועוד.

המצאי מאפשר מסלולי-נושא ומסלולים מעורבים; סיורי-רגל וסיורים ממונעים;

סיורים מונחים, סיורים עצמיים; הרשמה וארגון מקומיים או הבאת קבוצות;

סיורי יום (או חלקו) ומסלולים הכוללים לינה (הרווחיים-יותר); סיורי יום, סיורי לילה, משולבים.

סיורי-רדיוס כשמוקד וחלק מהסיור היא באר-שבע. השירות יכול להינתן בעיר,

דרך סוכנים בארץ, בטלפון, בדואר, בתקשורת, באינטרנט, דרך נותני-שירות תיירותיים.

כל אלה בשלים להפעלה, תוך זמן קצר, בהשקעה קטנה יחסית.

להלן, כמה פעולות נדרשות אפשריות(ללא סדר עדיפות) - ומיד:

· גיבוש מסלולי סיור (כשלושים) ושילוביהם.

· תאורת לילה דקורטיבית על מבנים ואתרים בבאר-שבע (בעיקר בעיר העתיקה, אבל לא רק).

· שילוט מבנים ואתרים (בשפות שונות).

· פיתוח וגיבוש ייחודיות והתאמה תיירותית של מסעדות, צימרים, מלונות (בעיקר עממיים).

· פיתוח מרכז המבקרים בבאר-אברהם (כולל פיתוח סביבתי, העשרה של תצוגות,

· חומר הסברה, התאמת האתר לתכניו, פתיחתו שבעה ימים בשבוע, וכו' ).

· קורסים מקומיים למדריכי טיולים מקומיים, מכל הארץ וכד'.

· קורסים, סיורים וכד' לסוכנויות תיירים, למרכזים שמקיימים חוגי-עניין וכד'.

· הכשרת תיירנים בבאר-שבע (מדריכים, סוכנויות, שירותי-תחבורה, מסעדנות, מרכזי-בידור,

· מגווני אירוח ולינות, מרכזי-קניות ייחודיים, ועוד) .

· מפות, חוברות, דפי הסבר וכד', בשפות שונות.

· מדיניות עידוד להשקעה פרטית ואחרת בעיר העתיקה וליווי צמוד ליזמים.

· קידום השיקום בעיר העתיקה: השלמת שיקום וטיפוח מיידי של כ-50 אטרקציות

· (מבנים, אתרים, תצפיות) שחלקן כבר במצב סביר); שיקום וטיפוח 1 רובע בעיר העתיקה.

· פרסום, פרסומת, יחסי-ציבור.

· שבוע שנתי "שפע באר-שבע" (הכולל את אירועי העיר העתיקה).

· פישוט ורציונליזציה של התנועה והחניה בעיר העתיקה ובסביבתה.

בחלקם, הדברים ברי-מימוש כעת (בתוך כחצי-שנה); זאת, רק בתנאי שהם נעשים בוזמנית

ובקצב מואץ ומוקפד. ורק בתנאי שיהיה ברור: העירייה הינה הרשות העושה והאחראית.

אין אפשרות אחרת. אם כך יהיה, בוזמנית, אפשר לקדם יזמויות פרטיות וציבוריות. הן כבר קיימות.

בהערכה זהירה, בתוך 4 שנים, היקף התיירות, בשנה, יכול להגיע לכ-120000 תיירי-יום

וכ- 15000 תיירי יום-לילה. היקף כזה יכול להותיר בעיר (באומדן זהיר) כ-17000000 ₪.

מבחינות רבות, זאת פעילות זמינה, בטווח קצר. היא מאפשרת גיוס של יזמים

ומשאבים ממקורות ממלכתיים, מוניציפליים, ציבוריים, פרטיים.

יש לכך השפעה מיידית על עסקים, תעסוקה, שיקום העיר העתיקה, השקעות,

שירותי-תיירות, תחבורה, תרבות, בידור, נדל"ן, הכשרת כ"א, פיתוח תשתיות,

הגירת צעירים חיובית.

יש לכך השפעות חיוביות על תדמית העיר, על מוראל התושבים ועל הזדהותם עם העיר.

יש לכך תרומה לתדמית והמוניטין של העירייה, רשויות מקומיות שבסביבה, משרדי-ממשלה.

באופן מיידי, מוצע להפעיל:

1. תאורת-לילה דקורקטיבית (בעיקר בעיר העתיקה, אבל לא רק).

2. שילוט מבנים ואתרים.

3. גיבוש תוואי-טיול ועיצובם בשטח.

4. קורסים למדריכים, לסוכנויות, לתחבורני-תיירות, למרכזים של חוגי-עניין וטיול.

5. קורסים, סמינרים, סיורים לאנשי תקשורת ולמעצבי דעת-קהל.

6. פרסום, פרסומת, יח"צ.

7. חומר כתוב (רב שפות), חומר אינטרנטי (גם כאפיק שירות אינטראקטיבי).

7. פיתוח מיידי של באר-אברהם וסביבתה וציודה, כמרכז מבקרים, מידע ושירות רב תכליתי.

במקביל ובנוסף, תופעל מיידית תכנית קצרת-טווח (3 שנים) לפיתוח תיירות.

הדברים נכתבים לקראת שבוע שימור העיר העתיקה, בעקבות התרשמות ממה שקורה, וכן,

בעקבות שיחות ובחינות בנושאים רלוונטיים. בהקשרים אלה, ראוי לבחון פעולות שהתרחשו,

מתרחשות ויתרחשו בעיר, כעת (לחיוב ולשלילה).

כשותפים לקידום העיר העתיקה, אנו רואים בנ"ל צעדים שמקדמים את השיקום ואת השיקום

כאמצעי המקדם את באר-שבע.

עקרון מנחה הכרחי הוא: עכשיו! ברוח זאת, אני משוכנע כי "חבורת שימור העיר העתיקה"

תשמח לסייע ככל שתוכל.

בברכה

ד"ר אורי בית-אור

יו"ר הוועדה לשימור מבנים באתרים, באר-שבע והדרום

העתק: ראש העיר

חברי הוועדה הציבורית לשימור בבאר-שבע והדרום

הנהלת המועצה הארצית לשימור מבנים ואתרים

מלכה אבו, מנהלת מרכז באר-אברהם

חלום הולך ומתגשם:

ביה"ס לילדי השיח'ים

בעיצומו של תהליך שיקום

מאת: יהודה ספיר- מנכ"ל ברן הקמת פרוייקטים בע"מ, ניהול ופיקוח הפרוייקט

עבודות השחזור והשימור בבית הספר לילדי השיח'ים מבוצעות

כחלק מפרויקט מרכזי בעיר באר-שבע:

הקמת פארק מדע, ביוזמתה ובמימונה של קרן סאקט"א-רש"י.

המבנה, שבשנת 2008 ימלאו מאה לבנייתו בידי העות'מאניים,

הוא בן שתי קומות. הוא נבנה בשיטה אופיינית לתקופתה: המבנה חסר

ביסוס בעומק הקרקע; קירותיו כבדים, עוביים הממוצע מעבר לחצי מטר

והם משמשים, מעבר לתפקידם כחיץ, גם כקירות כובד לביסוס המבנה.

תקרת הביניים חסרת זיון, מאחר והבטון המזוין נכנס לשימוש בענף

הבנייה מספר שנים מאוחר יותר.

במבנה נעשה שימוש מקסימאלי בחומרים מהסביבה הקרובה: אבני

הקירות הובאו ממחצבות באזור באר-שבע.

הרצון לשחזר את המבנה ולשמרו, מחד והצורך בהתאמתו לתקופה הנוכחית, לתקנים החדשים, לתפקודו המיועד החדש ולמערכות האלקטרו-מכאניות המוקמות בתוכו, מאידך,

מהווים אתגר גדול מאוד, הן בשלב התכנון והן בשלב הביצוע.

גם בשיפוץ רגיל ובמיוחד בשיפוץ מבנה ישן, שנבנה בשיטת בנייה שונה וייחודית, מתגלות מרבית הבעיות בשלב הביצוע, בעיות, אותן לא ניתן היה לגלות בשלב התכנון.

הקבלן, "גני ירושלים", המתמחה בעבודות שיחזור ושימור, החל בביצוע העבודה לפני כשישה חדשים ועבודתו צפוייה להסתיים בעוד כשנה.

את התהליך מלווים , באופן קבוע וצמוד, האדריכל אילן פיבקו,

הקונסטרוקטור שמואל אנגל ויועץ האבן אמנון תאני,

בעבודת צוות מסורה.

באותם חלקי מבנה, בהם לא התאפשר השימור, בשל היות המבנה מסוכן ורעוע, פורקו האבנים באופן זהיר והן ישמשו בעתיד, אחרי חיתוכן ועיבודן מחדש, לחיפוי חלקים חדשים כך, שהחלק החדש ייראה, כאילו נבנה בשיטה התורכית. חלק מתהליך הפירוק מחייב שימור האבנים בצורתן המקורית,

למשל – בדלתות, בחלונות וכיו"ב.

כל חיפוי האבנים באזור שמעל הקרקע – שש שורות – הוחלף, עקב תהליך הארוזיה שעברו האבנים. מקורו של התהליך, כנראה, בעלייה הנימית של המים מהקרקע, בשילוב שחיקת האבן בגרגירי האבק הנישאים ברוח.

האבנים שפורקו הוחלפו בחדשות, שהותאמו במיוחד, עברו עיבוד, סיתות וחיתוך למידה המתאימה, כל אבן במידתה, בהתאמה לחלל שנוצר.

בסיסי העמודים בחזית הבניין שוחזרו אף הם, בעבודה ייחודית ומדויקת של הקבלן – עבודת אמן של ממש. חלקי הבסיס פורקו ובמקומם הודבקו חלקי אבן גיר חדשה, שעברה עיבוד ושיחזור מדויק, תוך שימוש בדבקים מיוחדים לתהליך זה.

לאור התקינה המודרנית נדרש פירוק התקרות הקיימות ובמקומן יש לצקת תקרות בטון מזוין, הנסמכות על קירות הפנים. גם כאן מבוצעת עבודת שיחזור מדויקת, הכוללת עיבוד פני הבטון התחתונים לצורת הקשת המקורית ושימוש ב"רילסים" המקוריים , שאינם משמשים עוד לזיון התקרה המקורית, לשחזור מראה התקרה המקורית.

רעפי המבנה פורקו ובמקומם הונחו רעפים חדשים, זהים בצורתם ובמראם לרעפי המקור. אגדי הגג חוזקו במקומות בהם נרקב העץ.

גמלון החזית חוזק ע"י יציקות בטון ותמיכות פלדה.

ריצפת המבנה פורקה בזהירות והמרצפות יושבו למקומן לקראת גמר ביצוע העבודות, אחרי יציקת התקרות.

חיזוקים מיוחדים, הכוללים עיגונים ודריכה מבוצעים במקומות בהם החל תהליך סידוק והיפרדות אבנים במבנה.

תהליך עבודה ייחודי זה, שתואר לעיל רק בקצרה,

משרה אווירה ייחודית בקרב כל העוסקים במלאכה.

אין ספק, כי עבודת שחזורם ושימורם של מבנים עתיקים

היא אתגר מקצועי לכולנו,

מתכננים, מבצעים ומפקחים כאחד.

מכללת "עתיד"

עם הפנים לשימור

יש עתיד לעבודות השימור בבאר-שבע:

קורס בן שתי מגמות, שיכשירו עובדים מוסמכים לעסוק בתחום השיקום והשימור, הן ברמה גבוהה של תכנון ובחירת חמרים והן ברמה של העבודה המעשית עצמה, עומד להיפתח בבאר-שבע.

ביזמת המרכז לקידום יזמות חברתית בבאר-שבע, המועצה לשימור מבנים ואתרים היסטוריים והועדה לשימור אתרים באר-שבע והדרום, קיבלה על עצמה מכללת "עתיד" להכין תכניות להכשרת עובדי ענף הבנייה לעבודות שיקום ושימור מבנים עתיקים.

משרד העבודה כבר אישר עקרונית את מימונו המלא של הקורס וההוראה תיעשה בהנחיית מומחי המועצה לשימור מבנים ואתרים.

בעתיד הנראה לעין יוכלו תושבי באר-שבע, המבקשים לשקם נכס ולשמרו, ליהנות מעצתו ומעבודתו המיומנת של בעל הסמכה מקצועית בנושא.

מכללת "עתיד" אף שוקלת פתיחת קורס דומה גם בצפון הארץ.

מצפה בית אשל המשוקם

יהיה

מרכז המבקרים בפארק נחל באר-שבע

שמואל צוקרמן

היו"ר היוצא של הוועדה לשימור אתרים

בין חמישים האתרים שהוכרזו כאתרים לאומיים נמנה גם מצפה בית-אשל.

עפ"י תכנית שהכינה ועדת היגוי משותפת לעיריית באר-שבע, למועצה לשימור מבנים ואתרים היסטוריים, קק"ל, רשות העתיקות והמשרד לאיכות הסביבה, ישמש מצפה בית אשל כמרכז המבקרים של פארק נחל באר-שבע, שישתרע מתל-שבע ועד למבואותיה המערביים של באר-שבע.

התכנית מתייחסת להשבת מצבה של החצר וסביבותיה לזה שהיה טרם הקמת המדינה. המבנים ישוקמו, הצריפים ישוחזרו ובהם ישוכן מוזיאון המצפה, בו יוצגו הכלים החקלאיים ושאר אבזרים ששימשו את אנשי המצפה בחיי היומיום. המרכז הלוגיסטי של קק"ל, שיהווה את מנהלת הפארק ישוכן גם הוא במקום. האתר ישמש גם נקודת אספקת שירותי דרך לנוסעים דרומה,

אך לא ישמש כמרכז מסחרי.

תב"ע הוגשה לוועדה המחוזית, לקביעת גבולותיו המוגדרים של המתחם, אשר יועבר לידי קק"ל. הוכנה תכנית מפורטת לבינוי והיא מצוייה בשלבי תכנון מוקדמים. נראה, שעתה, עם הקצאת הכספים ע"י האוצר למימוש תכניות השיקום, ניתן יהיה להתחיל בביצועו.

מתקן "ברקת"

בניגוד מוחלט לתנאי היסודי, שבכפוף לו אושרה תכנית הבניה באתר, הרס הקבלן את חזית מתקן "ברקת", שהייתה מיועדת לשימור.

פניית הועדה לשימור אתרים לעיריית באר-שבע

הביאה להפסקתן המיידית של עבודות הקבלן באתר ולהגשת תלונה נגדו, בעקבותיה הוגש כתב אישום.

למרות הצהרת הקבלן, שאבני הקיר נמצאות וישמשו לשחזור הקיר,

נעלמו האבנים באורח פלא...

ראש העיר, מר יעקב טרנר, הצהיר, כי העירייה מחוייבת

לשחזורה הראוי של חזית המבנה.

מחנה "ורד"

עם פינויו של מחנה "ורד" החלו מינהל מקרקעי ישראל, עיריית באר-שבע והיזמים, בהכנת תכניות בינוי למתחם.

לכשנבדקו התכניות המוצעות, ע"י הוועדה לשימור אתרים, הסתבר, שמבנה אחד בלבד, מתוך הארבעה הקיימים, הועד ע"י היזם לשימור.

בעקבות פנייתם של ראש וועדת המשנה לתכנון של הוועדה לשימור אתרים, האדריכל דני שן, והיו"ר היוצא שלה, מר שמואל צוקרמן, הופסק התכנון לאלתר והמתחם הועבר לידי החברה הכלכלית לפיתוח באר-שבע.

החברה הכלכלית תמנה אדריכל חדש להכנת התכנית החדשה וזו תיעשה תחת עינה הפקוחה של וועדת המשנה המקצועית, המיוחדת, שהוקמה ע"י הוועדה הסטאטוטורית של העירייה.

בוועדת משנה זו מהווים חברי הועדה לשימור אתרים שותפים מרכזיים, הרואים חשיבות רבה בהבאתה של כל תכנית בעיר העתיקהלבדיקה מדוקדקת, שתמנע הרס ערכי תרבות והיסטוריה בעיר.

פיתוחה של העיר העתיקה חשוב ביותר להבראתה הכלכלית, אך אל לו לפיתוח להיעשות תוך הרס תרבותה ההיסטורית.

שיקומם של המבנים יכול רק להוסיף נדבך חשוב של כח משיכה לתיירים ולשוחרי תרבות, שינהרו אליה ויחיו את כלכלתה.

עמודי תמך ברח' חטיבת הנגב

חברת הועדה לשימור אתרים הילכה לה לתומה ברחובותיה של העיר העתיקה

כאשר לפתע, לתדהמתה, גילו עיניה מחזה קשה:

בפינתו של בית אבן מהתקופה הבריטית הולך ונבנה עמוד-תמך רב-נפח,

עשוי ברזל ובטון...

שיחת טלפון עם משרד מהנדס העיר הביאה לעצירתה המיידית של העבודה,

שהשלמתה הייתה גורמת רק נזק , הן למבנה והן לערכי השימור והאסטטיקה...

בואו להכיר בחשיבותו רבת הפנים של השימור!

חזרה לדף הכניסה

WebMaster: Goel Drory gdrory@012.net.il

שימור אתרים- עיצוב וביצוע : גואל דרורי